לוחית · מאמרים

מה זה סוף זמן קריאת שמע מגא וגרא? הסבר למתפללים

צוות לוחית · 11.10.2026

כאשר נכנסים לבית כנסת ומביטים בלוח הזמנים, רואים לעיתים קרובות שתי שורות נפרדות עבור זמן קריאת שמע של שחרית: האחת מציינת את שיטת המג"א (מגן אברהם), והשנייה את שיטת הגר"א (הגאון מווילנה). רבים מהמתפללים שואלים את עצמם מה זה סוף זמן קריאת שמע מגא וגרא, מדוע ישנם שני זמנים שונים לאותה מצווה, וכיצד נקבעים זמנים אלו בכל יום מחדש בהתאם לעונות השנה.

בקצרה

משמעות המושג סוף זמן קריאת שמע

סוף זמן קריאת שמע הוא המועד ההלכתי האחרון שבו אדם יכול לקיים מדאורייתא את מצוות קריאת שמע של שחרית. על פי המשנה במסכת ברכות, מצווה זו נלמדת מהפסוק "ובקומך", שפורש כזמן שבו בני אדם רגילים לקום ממיטתם, וזמן זה נמשך עד תום שלוש שעות מתחילת היום. שעות אלו אינן שעות רגילות של שישים דקות כפי שמודד השעון המודרני, אלא שעות זמניות המשתנות בהתאם לאורך היום בכל עונה.

שעה זמנית מחושבת על ידי חלוקת שעות האור של היום לשתים-עשרה יחידות שוות. בימי הקיץ, כאשר שעות האור מרובות, כל שעה זמנית ארוכה יותר משישים דקות. לעומת זאת, בימי החורף שעות האור קצרות יותר, וכל שעה זמנית נמשכת פחות משישים דקות. מכאן נובע שגם סוף השעה השלישית משתנה מיום ליום לאורך השנה.

ההבדל בין שיטת המגן אברהם לשיטת הגר"א

שיטת המגן אברהם ושיטת הגר"א הן שתי הגישות ההלכתיות המרכזיות להגדרת תחילת היום וסופו לצורך חלוקת השעות הזמניות. אף ששני הפוסקים מסכימים כי סוף זמן קריאת שמע חל בסוף השעה השלישית, המחלוקת נוגעת לנקודת ההתחלה שממנה מודדים את שעות היום.

רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר, בעל ספר "מגן אברהם", סובר שחישוב היום מתחיל עם האור הראשון, כלומר מעלות השחר, ומסתיים בצאת הכוכבים. מכיוון שעמוד השחר מאיר זמן רב לפני זריחת השמש (בדרך כלל כ-72 דקות קודם לכן), שעות היום מתחילות מוקדם יותר. כתוצאה מכך, סוף השעה השלישית לפי המג"א מתרחש מוקדם יותר בשעון הרגיל.

לעומתו, הגאון רבי אליהו מווילנה (הגר"א) – בשיטה שמקורה ברמב"ם ובפוסקים נוספים – סובר ששעות היום לצורך זמני התפילה והמצוות נמדדות אך ורק מרגע הנץ החמה (זריחת גוף השמש) ועד שקיעת החמה. מאחר שהמדידה מתחילה רק בהנץ החמה, השעה השלישית מסתיימת מאוחר יותר בשעון. הבנה זו היא הבסיס לכל מי שמבקש להבין מה זה סוף זמן קריאת שמע מגא וגרא הלכה למעשה.

השוואה בין שתי שיטות החישוב

טבלה זו מסכמת את נקודות המוצא של שתי השיטות ואת השפעתן על השעון:

שיטהתחילת היום לחישובסוף היום לחישובתוצאה בשעון
מגן אברהם (מג"א)עלות השחרצאת הכוכביםזמן מוקדם יותר
הגאון מווילנה (הגר"א)הנץ החמהשקיעת החמהזמן מאוחר יותר

כיצד נוהגים למעשה בקהילה ובבתי הכנסת

המנהג המקובל ברוב הקהילות הוא לנהוג לכתחילה כשיטת המגן אברהם ולהקדים לקרוא קריאת שמע לפני זמן זה. כאשר מתפללים במניין שמתחיל בשעה מאוחרת, נהוג שהמתפללים קוראים קריאת שמע בביתם או לפני תחילת התפילה כדי לצאת ידי חובה בזמן המוקדם. עם זאת, בדיעבד או בשעת הדחק, כאשר אדם התעורר מאוחר ולא הספיק לקרוא בזמן מג"א, סומכים על שיטת הגר"א וקוראים קריאת שמע עם ברכותיה עד סוף זמן הגר"א, בהתאם להנחיות רב הקהילה.

כדי לסייע למתפללים לדעת את הזמנים המדויקים, מוצג בבתי כנסת רבים לוח זמני היום דיגיטלי. מערכת כמו לוחית מציגה על גבי המסך את שני הזמנים הללו בצורה אוטומטית ומדויקת לפי מיקום היישוב, לצד שאר זמני היום כמו הנץ, חצות, מנחה ושקיעה. בדרך זו, כל מתפלל רואה את שני הזמנים בבירור ויודע כיצד לכוון את סדר תפילתו. גבאים המעוניינים להציג זמנים אלו בצורה ברורה יכולים לבצע פתיחת חשבון בלוחית ולהתאים את התצוגה לצורכי הקהילה.

שאלות ותשובות

מה ההבדל העיקרי בין זמן קריאת שמע מג"א לזמן גר"א?

ההבדל נובע מנקודת הפתיחה של חישוב שעות היום: שיטת מג"א מחשבת את היום מעלות השחר עד צאת הכוכבים ולכן זמנה מוקדם יותר, בעוד שיטת הגר"א מחשבת מהנץ החמה עד שקיעת החמה ולכן זמנה מאוחר יותר.

מה עושים אם עבר זמן קריאת שמע של המגן אברהם?

אם עבר זמן מג"א, יש לקרוא קריאת שמע מיד לפני שיעבור זמן הגר"א, שכן פוסקים רבים סוברים שעיקר ההלכה כדעת הגר"א ושניתן לסמוך על שיטתו בשעת הצורך.

האם ההבדל בין השיטות קיים גם בזמנים הלכתיים נוספים?

כן, המחלוקת בין המג"א לגר"א משפיעה על זמנים נוספים המחושבים לפי שעות זמניות, כגון סוף זמן תפילה (שעה רביעית), מנחה גדולה ומנחה קטנה, ופלג המנחה.

מדוע הפער בין שני הזמנים משתנה לאורך השנה?

משך הזמן שבין עלות השחר להנץ החמה משתנה לפי עונות השנה ומיקומו הגאוגרפי של היישוב, וכתוצאה מכך משתנה גם אורך השעה הזמנית והפער בדקות בין שתי השיטות.

עוד מאמרים

לוח דיגיטלי · לוח לבית כנסת · מסך זמני תפילות · לוח זמני היום · לוח לבניין · לוח הנצחה ויארצייט